אליס בתחקיר

אליס קבלה מכתב, זה היה כשהיא יצאה לקנות יוגורט וסגריות בבוקר. היא הציצה בתא הדואר וגילתה מעטפה בצבע חום עם רק השם שלה כתוב בכתב יד, ומאחוריו חתימה של משרד ליחסי חוץ. אליס נורא אוהבת מקבל מכתבים, אבל היא דחתה את התענוג לרגע שהיא תגיע הביתה, למקום הבטוח ושם תוכל להתענג על המכתב המסתורי.

היא רצה מהר במדרגות של הבית, כי לא היה לה באמת סבלנות לחכות למעלית. היא זרקה את היוגורט והסיגריות על השולחן ופתחה בזהירות את המכתב. המכתב היה כתוב בשפה רשמית. "גברת ליסה קינג..." התחיל המכתב וגרם לה לעלות גבה. במכתב היה זימון לראיון עבודה, בנושא שהוגש אליו בקשה. אבל איזו עבודה בדיוק לא תואר, אבל זה היה ברור שזה תפקיד מגניב. במכתה היה זימון לתחקיר באיזו כתובת במרכז תל אביב. זה היה מחר, אליס מהר התקשרה וביטלה את התוכניות שלה עם חברות לצאת לקניות והתחילה לחשוב מה היא תלבש לתחקיר. היא החליטה על חצאית גבוהה וחולצה שחורה מכופתרת.

אליס בקושי יכלה לישון באותו הלילה, בין לבין היא נרדמה וחלמה על איך ששולחים אותה לכל מני מקומות הזויים בעולם להילחם בפינגווינים שרוצים להשתלט על העולם, ודברים מוזרים דומים לזה. בסופו של הדבר אליס התעוררה בבוקר, עשתה מקלחת ארוכה, קפה, התלבשה, אספה את השיער בצורה רישמית אך כריזמתי ויצאה לתל אביב. וכמובן איך לא מספיק זמן לפני כדי לסתבך עם החניה. עניין החניה היה די ברור, היא באמת הסתבכה, עד שפתאום קלטה מישהו יוצא בדיוק מול הבית שהיא צריכה. ברגע שחנתה היא בדקה את מצבה במראה, שמה אודם עם שם מוזר ומפציץ, אבל למי אכפת האודם נורא התאים לה.

היא נכנסה לבניין, שהסתבר להיות בניין מגורים פשוט. הדירה הייתה בקומה העליונה. היא צלצלה בדלת ופתח לה בחור עם פנים משועממות, לבוש במכנס שלושת רבעי וחולצת טישרט אפורה. "היי אליס.. מחכים לך. בחדר ההוא" . אליס לרגע חשבה שהגיע לא למקום הנכון והופתעה נורא שהבחור מכיר אותה. היא הלכה במסדרות של בית הכי תל אביבי רגיל, ונכנס לחדר. החדר היה חדר שינה, עם דלת נוספת שבדרך כלל מובילה למקלחון. מאחורי הדלת היה מסדרון ארוך ומדרגות למעלה. בסוף המדרגות עמד שומר קשוח עם נשק "היי אליס, מחכים לך" חזר המשפט המוכר ופתח את הדלת שמאחוריו. אליס נכנסה למשרד ענקי מלא עובדים לבושים בחליפות. היא נעמדה לרגע מעקלת את המעבר עד שניגשה אליה בחורה גובהה על עקבים לבושה נורא רישמי "אליס קינג? התחקירן מחכה לך" ופשוט הלכה, אליס עקלה מהר שהיא צריכה ללכת אחריה ובהליכה מהירה הצטרפה לפקידה הרישמית.

אחרי כמה מעברים נוספים הם הגיעו לחדר קטן מרוחק מאוד מכל המשרד, עם דלת מברזל ובלי חלונות. במרכז החדר היה שולחן ברזל מוברג לריצפה וכיסא מברזל מוברג גם הוא לריצפה. "חכי פה" זרקה הפקידה והלכה. אליס התיישבה על קצה הכיסא והסתכלה מסביב. קירות אפורים, פלורסנט לבן על התיקרה, משעמם. נפתחה הדלת ונכנס גבר גבוה לבוש בחליפה שחורה מחויטת היטב עם חולצה אדומה ועניבה שחורה מבריקה. הגבר היה עם כתפיים רחבות שיער קצר ופנים כריזמתיות בטירוף. אליס ציינה לעצמה שהוא נראה טוב, אבל השתיקה את הרעב שלה והבטיחה לעצמה שהיא תפנטז על איך שהוא מזיין אותה על מול הקיר אחרי הראיון עבודה.

"אליס קינג?" אליס הנהנה עם הראש די מחוסרת מילים. "את לא צריכה לדעת את השם שלי, לשם הדיוק, את תקראי לי – אדוני. זה מובן?" "כן" הנהנה שוב אליס. "היום אני הולך לבדוק האם את כשירה לעבודה שאני הולך להציע לך, אני יכול להבטיח לך שזאת עבודה מאוד מאתגרת, ובהחלט מאתגרת את כל הכישורים שלך, כנראה גם תצתרכי להתאמץ כדי לעמוד בדרישות הקבלה" הוא ניגש לדלת. נעל אותה עם מפתח ושם את המפתח במכנסיו "התחקיר הזה יהיה מאוד שונה מכל תחקיר שהכרת, האם את מוכנה לתחקיר הזה, לא משנה באיזה אמצעים אני הולך להשתמש?" אליס הרגישה איך עולה לה גוש לגרון ומפריע לה לדבר, היא לא ציפתה לזה. ההצעה נראת לה מעניינת מאוד, אחת כזאת היא לא תקבל יותר בחיים. אבל מצד שני מה זאת אומרת האם היא מוכנה לתחקיר... איזה אמצעים הוא כבר יכול להשתמש? "אל תדאגי, יש כמה כללים פשוטים" כאילו ענה להתלבטויות שלה "אם נראה לך שהתחקיר הולך רחוק מדי את פשוט תגידי  - המשרד ליחסי חוץ – אני אשחרר אותך ואת תלכי ותשכחי שהיית פה. זה מובן?" "כן אדוני" ענתה לו אליס בקול שנשמע לה פתאום משונה לעצמה.

"אז נתחיל" אמר הגבר והרים דקטייפ מהריצפה בשאננות. "תשבי על הכיסא ישר" אליס מיהרה להתיישב על הכיסא עם גב ישר "תצמידי את הרגליים לרגליות של הכיסא ואת הידיים ישרות על השולחן" אליס מיהרה לבצע את ההוראות של הגבר הדומיננטי עם החליפה. פתאום הגבר ירד לידה למטה, ובשניה אחת קשר את הרגליים שלה לרגליות של הכיסא, כל רגל בנפרד. מיד לאחר מכן הוא העביר את הדקטייפ מתחת לחזה שלה וקשר אותה כמו שהיא עם הגב ישר למשענת של הכיסא. אליס נהייתה המומה מהמומחיות של הגבר עם החליפה, הוא עשה זאת מבלי לגעת בה אפילו פעם אחת. תנועות רגועות וחלקות, מבלי טיפת התלבטות על פניו. אבל למה לעזאזל הוא קושר אותה. "אמרת שאת מוכנה לתחקיר נכון?" אמר הגבר וחייך. החיוך שלו פתאום הרגיע את אליס, מה כבר יכול לקרות, זה משרד בטח ממשלתי של שבכ מוסד אנערף הם לא יכולים לפגוע בה, וגם הגבר נראה שהוא לא יפגע בה. למרות שהוא נראה די מלחיץ. אבל עכשיו כבר אין מה לעשות, אם היא תגיד את המשפט היא תוותר על התפקיד, והיא לא תקבל כזאת הזדמנות יותר היא יודעת. אין מצב שעד שהיא הגיעה לפה היא מוותרת, במיוחד לא בגלל ההפחדות הקטנות האלה, היא יותר חזקה מהם. אבל הגוף של אליס חשב כנראה אחרת, היא התרגשה מזה, או מהציפיה לתפקיד החדש או מהגבר הדומיננטי המסתורי הזה שקושר אותה במיומנות.

"אז אני מבין שאין בעיה" אמר הגבר בקול רגוע והמשיך, הוא קשר את הידיים שלה אחת לשניה, ועשה שני רצועות שאותם קשר לרגליים המרוחקות של השולחן. קח שאליס לא יכלה באמת לזוז במצב שהיא נמצאת בו. מעניין אם הוא עושה את זה הרבה, חשבה לעצמה, מנסה לדמיין אולי גם הפקידה שהביאה אותה לפה הייתה קשורה ככה. "את כאן?" הפתיע אותה פתאום קול קרוב של הגבר עם החליפה.

"כן אדוני" אמרה אליס ונערה מהראש את הפנטזיות, היא צריכה להיות מרוכזת עכשיו. "את אוהבת את זה?" פתאום שאל הגבר, זה בכלל חלק מהתחקיר? אוהבת באיזה אופן? "לא יודעת, תלוי" אמרה לו בקול הכי בטוח שיכלה להוציא מגרונה. "זה לא תלוי, עכשיו את קשורה לא תלויה" אמר הגבר עם הבעת פנים בלתי ניתנת לקריאה. תלויה? זה יכול להיות מגניב, אם למשל הוא יקשור אותה ויתלה אותה.. עם החליפה הזאת זה יכול להיות מדליק. אליס הרגישה שהיא מתחילה להיות רטובה. אסור להסגיר את זה, אני בראיון עבודה לעזאזל קחי את עצמך בידיים! צעקה על עצמה אליס ונסתה להתרכז שוב.

"אני הולך לשאול שאלות על הנטיות המיניות שלך. את אוהבת שמדברים אליך מלוכלך" מהההה... זה בטח תפקיד ממש הזוי אם זה מה ששואלים אותה בראיון. מה.. איך היא אמורה לענות על זה. אליס לא בדיוק יודעת איך לענות לזה. אבל הרעיון של הגבר יתחיל לדבר אליה מלוכלך מדליק, אם רק היא לא הייתה קשורה היא הייתה קורעת ממנו את החליפה הסקסית הזאת עכשיו ומזיינת אותו על השולחן ברזל הזה. עכשיו אליס בהחלט רטובה "כן לפעמים, זה די דבר רגיל לא?" אמרה אליס מנסה להראות כאילו זה משהו ששואלים אותה כל יום. "זה גורם לך להרטיב, זונה?" אמר הגבר, המילים יצאו מהפה שלו בצורה רגילה, כאילו הוא עכשיו שאל מישהו  מה השעה. איפה מוצאים גברים כאלה?

אליס יכולה להרגיש את התחתון שלה נספג במיצים של עצמה. היא רק הסתכלה בעיניו של הגבר ולא יכלה באמת לענות לשאלה הזאת. בטח שזה מדליק, בטח שזה מרטיב, אבל איך עונים לזה. "תעני עכשיו" ציווה הגבר. "כן אדוני" יצאה מהפה של אליס עוד לפני שהיא עקלה את זה שהיא אמרה את זה. "יופי" לשניה הוא היה נראה מרוצה. הגבר עשה סיבוב ונעמד מאחוריה. אליס התאכזבה, היא רצתה לראות את הפנים שלו, פתאום הבינה שהיא פשוט רוצה להסתכל על הפנים הכריזמתיות היפות האלה כל הזמן. ולמה הוא מאחוריה.

"את רטובה נכון כלבה? בלי בושה, כמו שרמוטה חסרת אונים קשורה פה, מבלי שאף אחד יכול לשמוע אותך. את מרטיבה, ככה את חושבת שאת יכולה לקבל את התפקיד החדש?" שמעה אליס ונשכה את השפה. כן היא אוהבת את זה, זה קולע בדיוק במה שהיא רוצה עכשיו, היא רוצה אותו. אבל יותר מזה היא רוצה את התפקיד הזה. אז היא צריכה להתרכז ומיד. "כן אדוני" ענתה אליס "אני רוצה את התפקיד מאוד"

"אני לא רואה שאת רוצה אותו מספיק, את נשברת מהר מדי. " אליס הרגישה איך הוא פתאום נוגע לה בכתף. מחליק את היד שלו אל תוך המחשוף שלה. המגע שלו עדין, למגע הזה בדיוק היא חושקת. הוא הכניס את היד וחפן בעדינות את החזה הקטן שלה. אליס נשכה את השפה כדי לא להוציא גניחה מהפה. אין מצב שהיא מראה שזה משפיע עליה. פתאום הרגישה שהוא תופס לה את הפיטמה ולוחץ, לאט וחזק. "אהה...." קטן יצא מהפה שלה. היא חיכתה לזה, היא רוצה עוד מהכאב הזה, מהכאב שהגבר הזה מעניק לה בכזאת עדינות מתוקה.

"אני לא חושב שהתפקיד הזה מגיע לך, זבל. אין לך מעצורים זונה מלוכלת. גם אם תהיי פקידה, תהיי חרא של פקידה. תתרכזי" שמעה אליס ליד האוזן שלה. הוא צודק היא צריכה להתרכז. וזה כל כך קשה כשהיא כל כך רטובה עכשיו, היא רוצה להרגיש אותו עוד. היא רוצה לדעת איך הזין שלו ירגיש לה בתוך הפה.

"את חסרת תועלת, התפקיד הזה מגיע לך?" האצבעות נסגרו יותר חזק על הפיטמה. כן זה מדליק אותה וכרגע כבר ממש לא אכפת לה איך כמה ולמה, היא רוצה לגמור, היא רוצה לגמור מהיד של הגבר הזה, מהזין שלו, מהקול שלו. "כן אדוני התפקיד הזה מגיע לי" ענתה אליס בקול שקט. הוא לא ישבור אותה בכזאת קלות.

"זה לא נשמע לי משכנע, כנראה שאת טיפשה למרות כל הנתונים שרשומים לך בקורות חיים. יש מולי כרגע ילדה קטנה וחרמנית. שלא יכולה לשלוט בצרכים שלה. כל מה שהיא רוצה זה זין. זה נכון?"

"לא אדוני" אמרה מהר אליס מעקלת את מה שהוא אמר לה מילה אחרי מילה. "מה לא? איזה מהדברים האלה הם נכונים ואיזה לא?" שאלה מטעה. אבל לפחות הגבר עזב את הפיטמה שלה. והכאב המתוק נשאר, היא צריכה עוד מזה.

הגבר הופיע מולה, אליס פתחה את הפה כדי לענות פתאום קיבלה סטירה על הלחי הימיני שלה. אבל היא רצתה לענות עכשיו, למה הוא הביא לה סטירה. אליס לא ידעה מה לעשות עם עצמה באותו הרגע. הסטירה הוציאה ממנה משהו, מה היא רצתה לענות. "דברי מטומטמת" אמר הגבר בקול רגוע.

"אני מאוד רוצה את התפקיד, ואני חושבת שאני מתאימה לו אדוני. אני יכולה לשלוט בעצמי אני מבטיחה" אמרה אליס בקול מתבכיין. כן זה נשמע אפילו מתחנן, חשבה לעצמה אליס. אבל כן היא מוכנה להתחנן בשביל זה, לא מובן עדיין בשביל מה, בשביל הגבר או בשביל התפקיד.

"את מבטיחה? אני לא חושב שאת יכולה, אני לא חושב שבכלל מגיע לך. מי את בכלל? זונה חרמנית קטנה, מה את עושה פה בכלל. את חושבת שכל אחד שמקבל פה זימון לראיון עבודה מקבל אותו?" פתאום הגבר פתח את הריצ'רצ של המכנסיים שלו ושלף את הזין הגדול והקשה שלו. כמה שאליס הייתה רוצה עכשיו למצוץ לו, להכניס את כולו לפה, להתענג על המרקם המתוק הזה, להרגיש אותו עם הלשון, לבלוע אותו.

כנראה שאליס נראתה בשוק, כי באותו הרגע היא קבלה עוד סטירה על הלחי השניה. עכשיו לפחות כל הפנים שלה בוערות. בעצם גם כל הגוף שלה בוער. היא מרגישה שהיא כמעט מטפטפת על הריצפה מרוב חרמנות. "תתרכזי זבל. אם את חושבת שאני הולך לזיין את אותך את טועה. את מכוערת מדי, האיפור שלך לא ישר. היית יכולה להשקיע קצת יותר לא? נראה לי את צריכה לעשות קצת ספורט כי הכרס הזאת בהחלט לא תעשה את זה לשום גבר" שוב אמר בקול הרגוע הזה. איך הוא לעזאזל נשאר רגוע בסיטואציה הזאת. אליס עוד שניה צועקת ומתחננת שיזיין אותה והוא רגוע? האם זה מבחן? זה או הזין המדהים הזה או התפקיד שהיא תמיד חלמה עליו. "אני רוצה את התפקיד" אמרה בקול שקט.

"באמת? כי את לא מזיזה את העיניים מהזין שלי. אני לא אתן לך את התענוג של ההתלבטות בין הזין שלי לתפקיד. העניין פה הוא כזה, או שאת מקבלת את התפקיד או שלא. הזין שלי מחוץ לתחום שלך. את צריכה לראות את עצמך עכשיו. כולך מסכנה ורטובה, מוכנה לעשות הכול בשביל תפקיד שאת אפילו לא יודעת מה הוא. את יודעת מה.. " הגבר פתאום הוציא מאחד הכיסים של מכנסיו פתק קטן "זה האישור מאושר וחתום על ידיי שאת כשירה לתפקיד." פתאום הוא התחיל לקבל אותו לאורך. כך שנוצר מקל קטן מנייר. ואז הוא פתאום שוב נעלם מאחורי. "פסקי רגליים" הרגליים של אליס נפסקו לבד. למה? היא הרגישה איך הוא מתכופף מכניס את היד שלו בין הרגליים שלה. היא הרגישה את הבושם החריף שלו, בושם גברי ואולי אפילו קצת ריח של סיגריות. היא הרגישה איך הוא מזוז את התחתון התחרה שלה הצידה ודוחף את הפתק הקטן לכוס הרטוב שלה. "זה בדיוק איפה שהאישור הזה צריך להיות, שיהיה רטוב ולא שווה כלום, בדיוק כמוך." פאק, הוא באמת עשה את זה. אליס לא יכולה להאמין שכרגע האישור שהיא כל כך רוצה תקוע לה בתוך הכוס, והיא ממש קרובה לגמור.

"במקרה הטוב אולי תגיעי להיות מנקה במשרד הזה, כדי לנקות את השלולית של עצמך, כלבה חרמנית" ואז הגבר התחיל לעסות את הדגדגן שלה. אליס כבר לה יכלה לעמוד בזה, ביחד עם גניחה היא גמרה, הרגישה נייר תקוע לה בין הרגליים, נייר רטוב. עכשיו הוא באמת לא שווה כלום. איך היא משכנעת את הגבר הזה שהיא כן רוצה את התפקיד עכשיו. היא הסתכלה הצידה, רוצה כל כך לנשק את הפנים היפות האלה שהיא אוהבת ושונאת עכשיו. איך הוא מצליח בכזאת קלות לשבור אותה.

הגבר הוציא את הדף הקטן מבין הרגליים שלה. רטוב למחצית. "את רוצה אותו? את ממש מפגרת אם חשבת שבאמת תקבלי את התפקיד הזה" היא שמעה זילזול בטון הדיבור שלו. אולי הוא צודק... הילזול הזה שבר אותה. הגבר הופיע מול הפנים שלה "מה עכשיו? את תבכי? כמו ילדה קטנה ומושפלת?" ופתאום הכניס לה עוד סטירה. הגרון של אליס התמלא, היא לא יכולה לעצור את זה והדמעות יצאו מהעיניים שלה. ועוד סטירה. "אני רוצה! אני רוצה את התפקיד! די!" צעקה אליס. "תפסיק!" כשדמעות זולגות מעינייה מסתירות לה את הראיה ונכנסות לה לפה.

פתאום שמעה ציפצוף חלש. הגבר הוציא מכשיר קטן מהכיס של מכנסיו נראה מאוכזב נורא. "טוב נגמר" וזרק את הנייר הקטן על השולחן מולה.

"לא! זהו? לא התקבלתי?" כמעט צעקה אליס בקול מלא דמעות.

"למה לא?" והגבר חייך "את נשמעת לי מאוד חדורת מטרה. אני אשחרר אותך ותחתמי על המסמכים. אם בא לך אפשר לשתות קפה אחרי זה – אני מזמין. נראה לי את צריכה להרגע"