את

מבטך מלא בי, כאב שביניים.

מעיר שדים בצבעי פסטל.

מתפטל הקו שלך כפחד יצור.

כבד העלה העליון מנוזל אחוז, התחתון כבר מחכה.

צעקה רצה על זנב השד, נגמרת בנשיפה קטועה.

השקט עולה כמו אבן מספוג לטוף כמו קשה.

נשאר, ועוד קצת. מריח החוצה.

ניתק מהרצפה בריחוף כחלחל.

ועף בלי סיבה אל תוך בשר השפתיים שלי.